Franco Guerzoni, מודנה (1948)
הפואטיקה של ההריסות
גוארצוני משתמש במשטחי הפורצלן הגדולים כמדיום לשפתו הציורית המספרת על חוויות, זיכרונות וסמלים שהקיר ספג במשך מאות שנים. בקולקציה זו יש שימוש בחומרים של: פליז ישן, בדים מבריקים, חלודה, לבנים מרוסקות ועץ טבעי.
